<h1>ראבי"ה סימן ק"ל</h1>
<h2>דף מח:</h2>
תניא כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית ר' יוסי אומר צריך שיזכור בה תורה פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה שזו נתנה בג' בריתות וזו בי"ג בריתות רבי אבא אומר צריך שיאמר (ב)הודאה תחלה וסוף והפוחת לא יפחות מאחת וכל הפוחת מאחת הרי זה מגונה וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו. ועבדינן ככל הני תנאי, וגם יש לומר דלא פליגי. ויש אומרים שאין לומר ברית ותורה וחיים, דמה לנו להודות על החיים שהנחיל לאבותינו, אלא ברית ותורה וחיים היינו על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ועל חיים שחוננתנו ועל אכילת מזון וכו'. ת"ר מהו חותם בה בונה ירושלים ר' יוסי ב"ר יהודה אומר מושיע ישראל, ומסקנא אף מושיע ישראל ובונה ירושלים. והלכתא כרבנן, דהא אין חותמין בשתים דהא איקפד רב חסדא. ומסקנא אפי' פתח רחם ה' על ישראל מסיים בבונה ירושלים: וכל היכא דתיקון חד מילתא הוא, כגון מקדש ישראל והזמנים דישראל מקדשי לזמנים וכיוצא בו על הארץ ועל המזון [ארץ דמפקא מזון, ולא הוי] כאן חתימה בשתים אלא באחת. ופרכינן ממקדש השבת וישראל והזמנים, ומשנינן לה חוץ מזו ומפרשינן ליה בדוחק. והא דאין חותמים בשתים לפי שאין עושים מצות חבילות חבילות: א"ר יוחנן הטוב והמטיב צריכה מלכות. ומסקנא אמר רב פפא לומר שצריכה שתי מלכיות לבר מדידה, ומיהו בהזן איכא מלכות בתחילת הברכה [ו]להכי לא תיקנו גם כנגדה. ולהכי אמרינן בא"י אמ"ה האל אבינו מלכנו וכו' רועה ישראל וכו'. ומפני שמשה ויהושע ודוד תיקנום ולא היה סמוכים לחברתה ולכך היה בתחלה לכל אחת ואחת חתימה בתחלה ובסוף, ולבסוף כשעשאום סמוכים עשו זכר לדבר וקבעו ג' מלכיות שהיו בהם תחלה.
